Semillon

מקורו כנראה בבורדו, למען הדיוק באפלסיון סוטרן, משם התפשט לאיזורים שכנים. כיום גם שכיח באוסטרליה וקליפורניה. מוצאו הגנטי המדויק עדיין נחקר.
הסמיון מעדיף אקלים קר, בעל יבולים גבוהים ותכונתו המיוחדת היא שהוא מועד לבוטריטיס.
הזן מבשיל יחסית מהר ומרוויח מכמות מתונה של אור שמש ומידה מסויימת של לחות.

האדמה המועדפת עליו היא לא צחיחה מדי, מתאימות במיוחד אדמות חול וחצץ, גיר וחימר ואף טיט.
הענבים גדולים, בעלי קליפה דקה ובעלי רמות גבוהות של ריכוז פרי, סוכר ואלכוהול פוטנציאלי, אך מנגד, רמות החמיצות והארומה נמוכות והוא מועד להתחמצנות.
כורמות נכונה אשר מגבילה יבולים ופועלת לשימור החמיצות עושה את ההבדל בין יינות סתמיים ליינות מצוינים.
בבורדו, ערש הסמיון, תחת אפלסיון בורדו לבן או גראב, הזן תמיד מעורבב יחד עם סובניון בלאן ומוסקדל, לרוב כשהוא מהווה פחות ממחצית הבלנד.

הוא מניב יינות בעלי רמזים של שזיף ירוק, אפרסק, קלייה, שעווה ולימון. הזן מגיב היטב ליישון בעץ אשר מדגיש את עושר הפרי ומוסיף מרקם משי ורמזי וניל ליינות. 
אולם תהילתו העולמית של הזן קשורה ליינות הקינוח נגועי הבוטריטיס של סוטרן, שם הזן יכול להוות אף יותר מכ-90% של הבלנד.

הסמיון "תופס" את הבוטריטיס בזכות ערפילי הסתיו בשעות הבוקר העולים מנהר הסירון הקרוב.
יינות הקינוח המפורסמים מציעים ארומות של פירות טרופיים, אפרסק בשל, דבש, קלייה ושעוות דבורים, בעלי  גוף מלא ומרקם דבשי מענג.
בנוסף, משתמשים בו לייצור יינות יבשים, עם או בלי סוביניון בלאן.
הוא נפוץ בעולם כולו ולאחרונה גם בישראל.