איטליה ותת האזורים

איטליה היא אחת משתי יצרניות היין הגדולות בעולם, יחד עם צרפת.
תפקידה בהתפתחות הכרמים באירופה ובעולם כולו הוא חשוב ומיוחד: גפן היין הגיעה לשם ככל הנראה מיוון בתחילת האלף הראשון לפני הספירה והרומאים הפיצו אותה הלאה איתם לכל מקום שהגיעו - ככה נוסדו רבים מאזורי הייצור שאנו מכירים עד היום.

התשוקה של ארץ המגף לאורך הדורות ליין שזורה בנימי התרבות שלה.
זו תרבות שעוצבה בידי מאות בשנים של תהפוכות ותמורות היסטוריות. עמים ושבטים באו, נלחמו, ניצחו או הפסידו - רבים מהם הותירו את חותמם על מנהגי המקום בדרכים עמוקות ומגוונות.

הריבוי יוצא הדופן של איטליה מתבטא לא רק באקלים או בגיוון של ה״טרואר״, אלא במנהגי האנשים ותתי התרבויות השונים וכן - גם ביין - בכמות ומגוון יוצאי דופן של זנים מקומיים, חלקם הובאו עוד על ידי היוונים (אליאניקו, גרקו די טופו), חלקם על ידי קבוצות אוכלוסיה אחרות או במסחר במהלך ההיסטוריה.

תקופות שונות של חוסר וודאות כלכלית ואי יציבות פוליטית מאז איחוד איטליה ב-1870 הביאו איטלקים רבים להגר ולאן שהגיעו הם הביאו איתם את התרבות, האוכל, האמנות וכמובן גם את היין.

העולם כולו התאהב בתרבות הזו, אולם אפשר להגיד שאצלנו, בישראל, אפילו קצת יותר.

אולי זו הקרבה הגיאוגרפית, אולי אלה חומרי הגלם שדומים, אולי אלה האנשים או המנטליות הים תיכונית - בין האוכל והיין איטלקי לבינינו יש סיפור אהבה.

היין האיטלקי והייצור שלו עברו אף הם תהפוכות רבות. מה שאנו מכירים כיום כיין איטלקי עשוי להיות במקרים רבים שונה מאד מזה שהיה מיוצר, ״מסורתי״ או ״קלאסי״ ככל שיהיה, רק לפני כמה עשורים.

הייצור באזורים השונים הוא לעתים קרובות דינאמי מאד ונראות בבירור מגמות של יצרנים ארטיזנליים, הזוכים יותר ויותר להכרה על פועלם ובכך מזקקים מבציר לבציר את תמצית הטרואר והמלאכה שלהם; ומן העבר השני מגמה רחבה של שיפורים בניהול הכרמים ובפרקטיקות ביקב, המשפרת מאד גם ייצור בקנה מידה גדול יותר.

יצרנים מסוימים מוצאים את דרכם באומץ ובעצמאות, מנסים דברים חדשים ומגדירים מחדש את שפת היין האיטלקי. כל אלה מוצאים את ביטויים בתעשייה דינאמית, למרות שבין האזורים השונים הבדלים גדולים וקצב ההתפתחות כמו גם אופיה שונים מאד.

האקלים והייצור באיטליה משתנים מאד ממקום למקום, אולם באופן כללי ניתן לומר שהארץ מושפעת מאד מרכסי ההרים שבה ומהקרבה לים.

בצפון, רכס הרי האלפים סוגר בחצי מעגל על אזורי הייצור הצפוניים ומשפיע על האקלים.

אזורים פנימיים ויבשתיים יותר יכולים בהחלט להיות חמים בקיץ, עם הפרשי טמפרטורה גדולים יחסית ביו יום ללילה.

עמק הפו הרחב והפורה מפריד בין האלפים לרכס הרי האפנינים, הנמשך עד לעקב המגף.

באזורים דרומיים אלה, בהרים, יורדת כמות דומה של שלג כמו אלף קילומטרים צפונה.
הקרבה לים ממתנת את הטמפרטורות (בחורף ובקיץ), וכרמים השתולות קרוב יותר אליו לרוב ייבצרו קודם.

לאורכה של איטליה מקובל לראות נטיעות עד גובה סביר של 600 מטר, אולם במקרים נדירים יחסית ניתן למצוא כרמים בגובה של מעל קילומטר - בהר אתנה שבסיציליה, או באלטו אדיג׳ה.
הערך הרב שמצליחים להוסיף ליינותיהם היקבים האיטלקיים מאז שנות השמונים מזמין את חובב היין לגלות עולמות שלמים של תענוג איטלקי, הרבה מעבר לקיאנטי, לאמרונה או לפרוסקו.