Didier Dagueneau | ||||||
One producer, Didier Dagueneau, is clearly this appellation's finest. His wines have purity, richness, depth, complexity, concentration, and significant aging potential
רקע דידייה דגנו ייזכר תמיד כאיש הפראי של פואי על נהר הלואר, הן בזכות דמותו המרשימה בעלת רעמת שיער פראית וזקן עבות סבוך, והן בזכות רעיונותיו הפראיים. דגנו, שבעברו היה רוכב במירוצי אופנועים, שם לעצמו למטרה לייצר את הסוביניון בלאן הטוב בעולם. ללא השכלה פורמלית כאנולוג הוא יצר מחלוקת עמוקה מול רבים מהיצרנים באזור סביב נושא ה״טיפוסיות״ - כלומר, מהו בכלל סוביניון בלאן מהאזור הזה ואיך ניתן לבטא את הטרואר באופן המיטבי...
בכרם דגנו החל בחלוקת הכרמים ובידוד החלקות השונות כדי למצות את הטוב שבכל אחת מהן ודגל בכורמות קפדנית עד כדי אובססיה. הוא הוציא יבולים נמוכים כל-כך, כמחצית מהמקובל באפלסיון, עם מעברים רבים בעת הבציר כדי לבצור רק ענבים בהבשלה אופטימלית. למעשה דגנו טוען במעשיו שהסוביניון בלאן של האחרים נבצר תכופות באזור ביבול גבוה מדי ולא בשל מספיק. ניתן להבין מדוע השכנים גירדו בפדחתם כשה״היפי״ הזה, שהחליט לחזור לחרוש את הכרמים עם סוס, גם הצליח.
ביקב את הענבים שנבצרו מ-11 וחצי ההקטרים של הדומיין על ידי צוות כוח אדם בלתי רגיל בגודלו, הוא היה מביא ליקב אחר כבוד ובזמני שיא, שם נקט בשיטות מעוררות מחלוקת לא פחות: שימוש בתאי שמר שנבחרו בקפידה, התפתחות ארוכה על המשקעים ללא שאיבה מיותרת של היין וללא ערבוב (בטונאז׳) במטרה לאפשר לזמן לסתת את תמצית הפרי. הוא המשיך ביישון בחביות עץ מיוחדות - מהן חביות מאורכות בנפח 320 ליטר (״סיגאר״), ובחלקו בחביות בנות 600 ליטר (״טון״). יינותיו הפגינו בשלות בלתי רגילה ואורך חיים חסר תקדים. ואולם ב-17 לספטמבר 2008, הטרגדיה היכתה במשפחה. דגנו נהרג בתאונת מטוס האולטרלייט אותו הטיס בעצמו. שני ילדיו, לואי-בנג'מין ושרלוט, שעבדו בצמוד לדידייה בארבע השנים שקדמו למותו והכירו היטב את כל רזי האחוזה, נותרו כדי להמשיך את מורשתו. לואי-בנג׳מין, שאחראי על תהליכי הייצור החל מבציר 2008, ממשיך את הקו והמורשת הרעיונית שהדומיין הזה מסמל.
| ||||||