זן לבן עתיק שחלקם מאמינים כי מקורו מאזור הגבול בין איטליה לסלובניה וחלקם מאמינים כי מקורו ביוון, משם עשה דרכו לפריולי דרך סלובניה כבר במאה ה-13.
נקרא גם: ראבולה, ראביולה, רבולה ועוד. זהו זן ותיק ועתיק מאוד. האזכור המוקדם ביותר המוכר שלו מתוארך משנת 1296 תחת השם ראבולה, באיגרת מהאפיפיור בוניפאס השמיני שנועדה ליישב מחלוקת בין הבישופ מטרייסטה והמנזר של סן ג׳יורג׳יו מאג׳ורה בוונציה, שעניינה עסקת מכירה של יין בשם ראבולה.
נטוע בעיקר בצפון מזרח איטליה, באזור פריולי, בסלובניה השכנה ואף ביוון. מסמכים רבים מעידים שהזן היה נפוץ בפריולי ובחצי האי האיסטרי במאה ה-14.
אוסלאביה נחשבת למולדת הזן הזה, שבאופן מסורתי הותסס על קליפותיו וגם היום מגע של לפחות כמה ימים הוא שכיח. באופן מסורתי, יינות זניים היו קלי גוף עם חומציות חדה, לעיתים עם טונים פרחוניים. יצרנים אמביציוזיים ויצירתיים מייצרים יינות בעלי אופי בצבע צהוב עמוק ועם טעמי פרי בשלים, עם ניחוחות אגוזיים ומינרליים, למרות שניסיונות יישון בחביות לא תמיד הניבו תוצאות מוצלחות במיוחד. בסלובניה מרבית הרבולה נטועה בגוריציה ברדה צפונית לגוריציה האיטלקית ובויפאבסקה דולינה מזרחית לגוריציה, שם זהו הזן הנפוץ ביותר. יש גם כמויות מוגבלות מאד בחצי האי האיסטרי ובקארסו.
לזן שני קלונים - ריבולה ורדה וריבולה ג'אלה כשהאחרון יותר אקספרסיבי ועל כן יותר נפוץ. לאחר תקופה של ירידה בפופולאריות של הזן, כעת מגדלים איכותיים רבים בוחרים לחזור אליו ולחבק את תכונותיו כזן מקומי ועתיק. היינות מאופיינים בחמיצות גבוהה וקשוחה, ארומות של אפרסק, פירות הדר, תפוח וניואנסים פרחוניים. לרוב היינות זניים אך לעיתים הזן מעורבב יחד עם זנים כגון פינו גריג'יו, פריולאנו ומלבזיה. היצרנים הטובים ביותר בפריולי וסלובניה מצליחים להעניק ליינות אופי מינראלי מובהק ומרתק.
|