Languedoc Roussillon והיצרנים

לנגדוק
אזור היין שוכן בדרום צרפת, לחופי הים התיכון. בצפון, מתחיל בעיירה Nimes, ומסתיים בדרום, בעיירה פרפיניאן שהיא גם הגבול עם אזור היין רוסיון.
שמו של האזור ניתן לו בזמן בו התושבים דיברו אוקסיטן, שפה רומאנית, חלק ממשפחת השפות ההודו-אירופיות אשר התפתחו מהשפה הלטינית. שפה זו הינה הגורם המייחד ומשלב את הקירבה הגאוגרפית לספרד, אוקסיטנו-רומאנס. היא נקראת גם Catalan/ Valencian ו  Occitan ( langue d`oc).
האזור היה הראשון בצרפת להכיר את שיטות גידול הגפנים ועשיית היין על ידי הרומאים.
לנגדוק הוא אזור יצור יין אדיר ממדים ומבחינת כמויות הוא נחשב לגדול בעולם.
האזור חשוב במיוחד לכלכלת צרפת ולשוק היין, הן מבחינת יצוא והן מבחינת צריכה מקומית.
במאה הקודמת היה אחראי על שליש מסך כל הייצור בצרפת, קואופרטיביים הוקמו במהירות והפכו לכוח החזק באזור, בעוד שלמרבית ממגדלי הכרמים, איכרים פשוטים, לא היה כלל ניסיון בהכנת יין.
הדבר גרם לכך שהמוניטין שנבנה היה נפח על פני איכות.
במשך שנים רבות האפלסיון היחידי בלנגדוק היה פיטו. בשנת 1985, קורבייה, מינרוואה וקוטו דו לנגדוק הועלו לדרגת AC. קוטו די לנגדוק AOC  הוחלף בלנגדוק AOC.
גבעות הצפחה ושיחי הגאריג של פיטו, קורבייה, מינרוואה ולנגדוק הן ביתן של הגפנים העתיקות בצרפת. רובן קריניאן, בנות למעלה מ-100 שנים, המפיקות פרי סופר מרוכז עם טאנינים גבוהים, שלאחרונה מתערבב עם נטיעות חדשות (יחסית) של גרנאש, סירה ומורבד.
אף על פי שזוהי ארץ של יין אדום, מייצרים גם כמויות קטנות של רוזה (בעיקר מסנסו, סירה וגרנאש) ולאחרונה הופיעו גם לבנים מעניינים ( גרנאש לבן, בורבולן, רולו, מאקאבאו, מארסן ורוסאן, פיקפול, טארט וקלרט). עמוד השדרה של מרבית היינות הוא הקריניאן העתיק אבל השימוש בזנים אחרים גבר מאוד ב-20 השנים האחרונות.
תודות להשפעות של הרון הדרומי, גרנאש שולט במזרח לנגדוק בעוד סירה דומיננטית במערב. מורבד, שנחשב לענב שמבשיל מאוחר, מוגבל לחלקים החמים ביותר.
האקלים מאוד מגוונים ואין מאפיין ברור אחד אך הוא נחשב לאזור בעל מזג אוויר קיצוני ובו הפתעות רבות. בגדול, האקלים הוא ים- תיכוני. בקיץ חם ויבש, בחורף גשום והאביב והסתיו מתונים. ניתן לצפות ל300 ימים של שמש אך מכיוון שהאזור אדיר מימדים, האקלים משתנים.
 במזרח, לחופי הים התיכון, הגפנים מקבלות הגנה מההרים והאזור נוטה להיות שמשי וחם יותר מפנים האזור. במערב, השפעות הרריות של הפירינאיים הגבוהים מעניקות קרירות ובעמקים לח יותר. העיר Nimes  בצפון, נחשבת לעיר החמה בצרפת. בשנת 2001 תועדו, בצל, 43 מעלות צלזיוס.

רוסיון
בשנת 1659 הפך רוסיון למחוז צרפתי, רוסיון נמצא בדרום-דרום צרפת, ולו צורה טבעית של אמפי-תיאטרון; פתוח לים התיכון במזרח, מוקף שלוש רצועות הרים, קורבייה בצפון, הפירינאים במערב והאלבראס בדרום.
שלושה נהרות גם הם מגדירים את הטופוגרפיה, האגלי, הטאט והטק.
רוסיון הוא מקום בו ים, נהרות והרים נפגשים, אזור של אקלים מגוונים ותרבות שונה.
מפאת הקרבה לספרד, חלק גדול מהתושבים מזדהים עם קטלוניה השכנה, שילוב של צרפת וספרד, הן מבחינה תרבותית והן מבחינת יין. רבים אומרים כי ליינות רוסיון אופי ספרדי יותר מאשר צרפתי.
ברוסיון טרואר מורכב עם השפעות ימיות על האדמה, טווח אקלים רחב, מהאקלים החם והמאובק באזורים הפנימיים סביב העיירה וינגראו, לרצועת החוף ההררית והלחה יותר, בסמוך לעיירת הנמל קוליור. צורת האמפי-תיאטרון הנוצרת על ידי מחיצה של הפירניאים, גורמת ליצירת מיקרו אקלים יחודי.
ייצור היין באזור הולך מאות שנים אחורה. מרבית היין שיוצר היה Vin doux Naturels- יין מתוק מחוזק. בשנים האחרונות, יצרנים חדשים, נלהבים ומלאי תשוקה מגיעים לרוסיון ומשנים את התמונה, הם משתמשים באותן גפנים עתיקות של קריניאן וגרנאש, בנות 100 שנים, להפקת יינות יבשים מתוחכמים ואלגנטיים, שלא נופלים מאיכותם מאלה של אזורים צפוניים ומוכרים יותר.
רוסיון הוא האזור הגדול בצרפת מבחינת השימוש בפרקטיקות אורגניות וביו-דינמיות.
 מרבית היינות הם אדומים אך לאחרונה יינות לבנים תופסים תאוצה. הלבנים מגיעים מגפנים של גרנאש לבן, גרנאש אפור ומקאבאו.
מכיוון שרק בשנים האחרונות החלו את המהפך של מעבר מיינות מחוזקים ליינות יבשים, האזור נחשב צעיר יחסית במונחים צרפתיים.